העברה מפיתוח לייצור


ההבדל בין העברה מפיתוח לייצור לבין Design to cost

אחת מאבני הדרך הקריטיות בחיי כל חברה צעירה או מוצר צעיר היא המעבר משלב הפיתוח לשלב המכירות בפועל. חשוב כאן לא להתבלבל – מבחינת מנהל המוצר הדגש חייב להיות על המעבר מפיתוח למכירות בפועל ולא על מה שנקרא "העברה מפיתוח לייצור" שהינו מושג אחר לחלוטין. העיסוק במוצר חדש דורש תחילה את בדיקת ההיתכנות הטכנית ואת בדיקת ההיתכנות הכלכלית ובדרך כלל שתי בדיקות אלה, אם נעשו תוך התייחסות מקצועית ובכפוף להנחות עבודה סבירות, בצירוף הקצאת משאבים מתאימה, יספיקו כדי להתחיל בתהליך הפיתוח. שלב זה מאופיין עדיין ברמה גבוה של אי וודאות לגבי התמחיר המפורט של המוצר.

בשלב הבא, אם הכל מתקדם כשורה, המוצר מתוכנן לרמת אבי טיפוס, מיוצר ונבדק, המחיר ליחידה הוא כמובן גבוה ואינו מבטא בשום אופן את מחירו בייצור סדרתי, אך פיתוח המוצר נמצא כבר בשלב מתקדם ופרט לכמה באגים ושיפורים רצויים נראה שניתן יהיה להשלים את הפיתוח בהצלחה.

עצור!!! כאן בדיוק הסכנה.

מההיבט העסקי נדרש עתה להתקדם ולקבוע את מחיר המוצר ללקוח אלא שלא ידוע עדיין מה יהיה היקף המכירות בפועל ואין עדיין העברה מפיתוח לייצור בעזרת תכנון סדרתי. כדי להקשות עוד יותר, מתקיים כאן מילכוד הביצה והתרנגולת. עלות וכמות, סיכון וסיכוי. המכירות יהיו תלויות במחיר המוצר ואילו הורדת מחיר המוצר תהיה תלויה בכמויות.

המענה לבעיה הפשוטה המסובכת הנ״ל טמון בראש ובראשונה בידי מנהל התכנית. על המנהל לזהות מתי הוא מתקרב לשלב בו המשך פיתוח המוצר מפסיק להיות רלוונטי להצלחה העסקית! לזהות את השלב בו המשך המיקוד בפיתוח אף מסכן את ההצלחה העסקית! בדרך כלל זיהוי של השלב אינו מסובך וכל כלכלן חובב יוכל לצפות את הנקודה על ציר הזמן בה קצב שריפת המזומנים יכריע את קצב ההכנסות המקרטע במקרה הטוב או לא קיים במקרה הגרוע.

עכשיו, אם כל כך קל לזהות כשזה קורה אז מה הבעיה?

הבעיה נעוצה בכך שלעיתים הצוות שקוע לגמרי בהשלמת הפיתוח ולא שם לב לסכנה המתקרבת, או שרבים מנותני הטון בצוות הם בעלי אוריינטציה של פיתוח, או שלא יודעים איך לעבור לשלב הבא, או שחוששים מההשלכות של…, או שרואים אך מתעלמים ומוצאים הסברים טובים למה בכל זאת יש להשאיר את המיקוד בפיתוח כפי שהוא. בהיותנו אנשי פיתוח בעצמנו, קל לנו להבין את הסיטואציה ואת הקושי. ולמרות זאת, חובתנו לבחור בשלב זה במה שפחות נוח או אהוב עלינו ולשנות את המיקוד. לכן, עם זיהוי הבעיה חשוב לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

לא, לא מדובר בפסיכולוג במקרה זה. החלטה ניהולית נכונה במקרה זה תהיה לפנות לחברה אשר מתמחה בהשלמת תכנון המוצר לפי כוונת הייצור הסדרתי ובתכנון של התהליכים ושל עלות המוצר כפונקציה של הכמויות. בשפה המקצועית מתייחסים לתכנון זה של המוצר כאל production intent , וזה לעומת המושג design intent אשר מבטא יותר את התכנון הקונספטואלי ומתאים יותר לייצור אבי הטיפוס. כאן נכנסים יחד לפעילות של תכנון כל פרט במוצר וכל פרט בתהליכי ייצור במקביל למתן מענה לבאגים שעדיין נותרו. התוצאה החשובה באמת למנהל היא תכנית העלויות ותכנית ההשקעות. העבודה חייבת להתבצע בידי מי שמבינים היטב את ההשלכה הכספית של כל החלטה הנדסית על מנת שהתוצאה הסופית תהיה נקודת האופטימום בין התכנית ההנדסית לתכנית העסקית. תוכנית נכונה צריכה אף לתת מענה לבעיית הביצה והתרנגולת שתוארה לעיל ומשתקת את השיווק, כלומר התוכנית צריכה להציג איך בדיוק תתקדם הורדת העלויות כפונקציה של העלייה במכירות.

לסיכום, כדי שפיתוח המוצר לא יכחיד את עצמו יש לקיים שלושה דברים בסיסיים אך לא בהכרח פשוטים: הראשון הוא לזהות את התופעה בזמן, השני הוא להחליט לעשות משהו בנדון, והשלישי לבצע באופן מקצועי. בהצלחה.


חברת VLV מומחית בתהליכי תכנון, ביצוע וניהול פרוייקטים של פיתוח הנדסי. זאת לאחר שנים של ניסיון מעשי בתעשייה הישראלית והעולמית.